איחוד משפחות בישראל
איחוד משפחות הוא הליך משפטי המאפשר לאזרחים ותושבי ישראל להביא את בני זוגם הזרים לחיות איתם בישראל באופן חוקי. התהליך כולל מספר שלבים ונמשך בממוצע חמש שנים עד לקבלת תושבות קבע.
מי זכאי להגיש בקשה?
- אזרח ישראלי הנשוי לאזרח זר.
- תושב קבע בישראל הנשוי לאזרח זר.
- ידועים בציבור שיכולים להוכיח קשר של שנתיים לפחות.
- זוגות מאותו המין בעלי אישור רשמי על הקשר.
שלבי התהליך
שנה ראשונה - אשרת תייר B/2
בשלב הראשון בן הזוג הזר מקבל אשרת תייר לשנה אחת. בתקופה זו אין זכות לעבוד, וצריך לחדש את האשרה אחת לשלושה חודשים. המטרה של השלב הזה היא להוכיח למשרד הפנים שהקשר בינכם אמיתי ומתמשך.
שנים 2-3 - אשרת עבודה B/1
לאחר השנה הראשונה, אם ההליך מתקדם כשורה, בן הזוג מקבל אשרת עבודה שמאפשרת לו לעבוד באופן חוקי. השלב הזה נמשך בין שנה וחצי לשנתיים וחצי, ובמהלכו ממשיכים לחדש את האשרה מדי שנה.
שנה 4 - אשרת שהייה ארעית A/5
זהו שלב מעבר שבו בן הזוג מקבל אשרת שהייה ארעית. בשלב הזה כבר יש יותר זכויות, כולל גישה לביטוח לאומי וזכויות סוציאליות מסוימות.
שנה 5 ואילך - תושבות קבע
לאחר חמש שנים של הליך מוצלח, בן הזוג הזר זכאי לקבל תושבות קבע בישראל. התושבות הקבע מעניקה את כל הזכויות של תושבי ישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת. לאחר שנתיים נוספות (סך הכל שבע שנים), ניתן להגיש בקשה לאזרחות ישראלית.
מסמכים נדרשים להגשת הבקשה
המסמכים הבאים חייבים להיות מאומתים באפוסטיל ומתורגמים לעברית על ידי מתרגם מוסמך:
- תעודות לידה של שני בני הזוג.
- תעודת נישואין (או אישור על קשר לידועים בציבור).
- דרכון תקף של בן הזוג הזר.
- אישור רפואי על היעדר מחלות מדבקות.
- אישור משטרתי על העדר עבר פלילי.
- הוכחות למגורים משותפים (חוזה שכירות, חשבונות).
- תמונות המתעדות את הקשר לאורך זמן.
שלושת האתגרים הגדולים בתהליך
האתגר הראשון הוא הוכחת אמינות הקשר. משרד הפנים בוחן בקפידה האם מדובר בקשר אמיתי או בניסיון לעקוף את חוקי ההגירה. לשם כך נערכים ראיונות, ולעיתים אף ביקורי בית בלתי מתוכננים.
האתגר השני הוא המשך קיום התנאים לאורך כל התקופה. אם הקשר מסתיים בגירושין במהלך התהליך, ההליך עלול להיפסק. גם היעדרות ממושכת מהארץ עלולה לפגוע בהמשך ההליך.
האתגר השלישי הוא התמודדות עם דחיות או דרישות להשלמת מסמכים. לא תמיד הבירוקרטיה עובדת חלק, ויש צורך בסבלנות ובמענה מהיר לכל דרישה שמגיעה מהמשרד.
מקרים מיוחדים שדורשים התייחסות שונה
זוגות מאותו המין
ההליך זהה לזוגות הטרוסקסואלים. יש להציג אישור על נישואין או רישום שותפות במדינה המכירה בקשרים חד מיניים. המדינה מכירה בזכויות מלאות לזוגות אלו.
ידועים בציבור
זוגות שאינם נשואים רשמית צריכים להוכיח קשר של שנתיים לפחות. הדרישות להוכחה מחמירות יותר, וכוללות חשבון בנק משותף, מגורים משותפים מוכחים, ותצהירי עדים מהסביבה.
משפחות עם ילדים
כאשר יש ילדים משותפים לזוג, התהליך עשוי להיות מהיר יותר. טובת הילד נלקחת בחשבון, והמדינה נותנת משקל לצורך לשמר את תא המשפחה.
עלויות משוערות
אגרות משרד הפנים משתנות מעת לעת, אך בדרך כלל:
- הגשת הבקשה הראשונית: כ-1,400 שקל.
- חידוש אשרה שנתי: כ-1,150 שקל.
- תושבות קבע: כ-365 שקל.
מעבר לאגרות, יש להתחשב בעלויות תרגום מסמכים (כ-100 שקל למסמך), אימות מסמכים במדינות השונות, וליווי משפטי במידת הצורך.
מה קורה אם הבקשה נדחית
סירוב לבקשה אינו סוף הדרך. תוך 45 יום מקבלת הודעת הסירוב ניתן להגיש ערר לוועדת הערעורים של משרד הפנים. הערר חייב להיות מנומק היטב ולהתייחס לנימוקי הסירוב. במקרים מסוימים, ניתן גם להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
למה חשוב ליווי משפטי מקצועי?
התהליך של איחוד משפחות מורכב וארוך. עורך דין המתמחה בדיני הגירה יכול לחסוך לכם זמן, כסף ומתח. הליווי המקצועי כולל:
- הכנת התיק באופן מיטבי מההתחלה.
- ייצוג מול משרד הפנים.
- הכנה לראיונות.
- טיפול בבעיות שעולות תוך כדי התהליך.
- הגשת ערעורים במידת הצורך.
אם המשפחה שלכם נמצאת בתהליך של איחוד או מתמודדת עם דחייה כואבת מצד משרד הפנים - חשוב לדעת שאתם לא לבד.
משרד עו״ד מרקו מ. צ׳יגואלה מזמין אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית, כדי שתוכלו להבין את האפשרויות העומדות בפניכם ולבחור בדרך הנכונה.
