אשרת ביקור B/2 בישראל - המדריך המשפטי המלא למניעת סירוב ולהגשת בקשה נכונה
אשרת ביקור מסוג B/2 היא אמצעי הכניסה המרכזי עבור זרים המבקשים להגיע לישראל לצורך ביקור קצר, תיירות או פגישה משפחתית, כאשר אין כוונה לעבוד או להשתקע בארץ.
על אף שמדובר באשרה בסיסית לכאורה, ההחלטה אם לאשרה או לסרב לה מתקבלת במסגרת משפטית ומנהלית מורכבת, הנשענת על חוק הכניסה לישראל, נהלים פנימיים של רשות האוכלוסין והפסיקה הענפה של בתי הדין לעררים.
אשרת B/2 אינה ניתנת באופן טכני או אוטומטי; כל בקשה נבחנת לעומק, ונבדקות אמינות המבקש, מטרת הביקור ויכולת ההוכחה לכוונת חזרה למדינת המוצא בתום השהייה.
המדינה מפעילה שיקול דעת רחב בבחינת בקשות לאשרת ביקור, מתוך רצון למנוע כניסה של מבקרים המבקשים למעשה לעבוד, להתגורר בישראל בניגוד לחוק או להתחיל הליך הסדרת מעמד ללא עמידה בתנאים הפורמליים. לכן, גם כאשר מדובר בביקור משפחתי תמים או בהזמנה מסודרת של קרובים, רשות האוכלוסין בוחנת היסטוריית כניסות ויציאות קודמות, נתונים אישיים וכלכליים, מסמכי תמיכה שונים, פערים בגרסאות ותכלית הביקור כפי שמוצגת בבקשה ובשיחה עם המבקש. תאריך שאינו עקבי, מסמך חלקי או הסבר לא ברור עשויים להיחשב כנתון הפוגע באמינות, ולעיתים אף מביאים לבחינה נוספת של כל ההליך.
מה בוחנת רשות האוכלוסין בבקשה לאשרת B/2 וכיצד נקבעת ההחלטה?
בחינת הבקשה נעשית במספר רבדים, שכל אחד מהם משפיע על הסיכוי לקבלת האשרה. ראשית נבחנת אמינות המבקש: האם קיימת זיקה מספקת למדינת המוצא, כגון עבודה קבועה, משפחה, נכסים או מסגרת לימודית, המצביעה על כוונת חזרה. לאחר מכן נבדקת מטרת הביקור, תוך התאמת המסמכים וההסברים לנסיבות המוצגות. בבקשות לזוגות שנמצאים בראשית קשר זוגי, או במשפחות שעשויות בעתיד לעבור הליך של איחוד מעמד, הרשות בוחנת בזהירות את האפשרות שהאשרה משמשת כפתיחת מסלול עקיף, ללא עמידה בתנאים שנקבעו בחוק ובנהלים.
במקרים רבים נדרשת הגשת מסמכים משלימים, כגון מכתב הזמנה מפורט, אסמכתאות שמציגות קשר משפחתי או זוגי, מסמכים המעידים על יכולת לכלכל את השהות בארץ, ותיעוד המוכיח שמרכז החיים של המבקש נמצא במדינת המוצא. בתי הדין לעררים דנו פעמים רבות בבקשות שנדחו משום שהמסמכים היו חלקיים, לא עולים בקנה אחד עם ההסברים שניתנו או שאינם עומדים ברף הראייתי הנדרש לאשרה מסוג זה.
בדיקת האמינות אינה מסתיימת בעת הגשת הבקשה. גם בביקורת הגבולות בנתב"ג מתבצעת בחינה מחודשת. פקיד ביקורת הגבולות מוסמך לסרב כניסה אם מתגלים פערים בין דברי המבקש לבין הנתונים במערכת, או אם הנסיבות מעוררות חשד למטרה שאינה ביקור בלבד. כך, למשל, טיול ארוך במיוחד ללא פירוט ברור, העדר מסמכי מימון, מענה לא עקבי לשאלות או מידע חדש על קשר זוגי שלא דווח עליו - כל אלו עשויים להוביל להפניית המבקש לראיון מעמיק ואף לסירוב כניסה.
הארכת אשרה, בקשות חוזרות ודחיות - מה חשוב לדעת כדי להימנע מטעויות
הארכת אשרת ביקור נבחנת באותה רמת קפדנות. הרשות בודקת כי מטרת השהייה לא השתנתה וכי המבקר עדיין עומד בקריטריונים של ביקור זמני בלבד. כל שינוי - כגון שהייה ארוכה מהרגיל, בקשות חזרה תכופות או רמזים למערכת יחסים זוגית שאינה מוסדרת - עלול להיתפס כסיכון להגירה שלא כדין. משום כך, מבקרים רבים מגלים שהארכה שאמורה להיות פשוטה הופכת להליך מנהלי שלם.
כאשר מוגשת בקשה להארכה או בקשה חוזרת שנדחתה בעבר, רשות האוכלוסין בוחנת את מלוא הנתונים מחדש. במקרה של סירוב, המבקש רשאי להגיש ערר ליחידת העררים או לבית הדין לעררים. ערר מקצועי חייב להצביע על פגם מהותי בשיקול הדעת, כגון התעלמות ממסמך רלוונטי, פרשנות מוטעית של הנסיבות או פגיעה בעקרונות המשפט המנהלי. ערר שאינו מציג בסיס ראייתי מוצק נדחה בדרך כלל, ולכן רצוי לבנות את התיק המקורי באופן מסודר, מלא ועקבי כבר בשלב הראשון.
במקרים חריגים קיימת אפשרות להגשת בקשה הומניטרית לביקור, כגון הגעה ללוויות, מחלות קשות או נסיבות משפחתיות שחורגות מן השגרה. בקשות אלו דורשות תיעוד מקיף וניסוח משפטי מדויק שמציג את הייחודיות של הנסיבות ואת האיזון בין הזכות המשפחתית לבין האינטרס הציבורי המוגן.
