בני זוג, כשהעורר נמצא בספרד והרשות טענה שהקשר אינו מבוסס דיו, הגיעו לדיון בבית הדין לעררים שבו הוסכם על מתווה: העוררת תעבור להתגורר עם העורר בספרד למספר חודשים, הבקשה תישאר פתוחה, ובעוד 4 חודשים תוגש פנייה מחודשת עם אסמכתאות חדשות לביסוס הזוגיות; לאחר מכן תתקבל החלטה בתוך עד 90 ימים, תוך אפשרות לבדיקות וראיונות נוספים לפי שיקול דעת הרשות.

המסמך עוסק בדיון בלשכת ההוצאה לפועל בנושא תשלומי מזונות, שבו נדונו טענות הצדדים בנוגע לגובה החוב ולסכומי התשלום. הדיון הסתיים בהסכמה שהובילה לקביעת מתווה חדש להסדרת התשלומים ולהמשך ניהול ההליך באופן מאוזן.

בית המשפט נתן החלטה המאשרת הסדר שהושג בין הצדדים במסגרת תיק כספי. ההחלטה כוללת הוראות כלליות בנוגע להמשך ניהול ההליך ולתנאים שבמסגרתם יעוכבו הצעדים המשפטיים. המסמך משקף את סיום המחלוקת בין הצדדים והסכמתם לפעול לפי ההבנות שהוצגו בפני בית המשפט.

אזרחית פרו שנעצרה בישראל ללא רישיון טענה לזוגיות עם אזרח ישראלי. המקרה עוסק במתח שבין סמכות רשויות ההגירה לאכוף את החוק לבין הזכות לחיי משפחה, ובשאלה האם יש לבחון את כנות הקשר הזוגי גם כאשר הטענה לזוגיות עולה רק לאחר נקיטת הליכי אכיפה.

ההליך עסק בבני זוג שטענו לזוגיות ולזכותם להמשיך את חייהם יחד בישראל. בית הדין בחן את נסיבות הקשר, את התנהלות הרשויות ואת האיזון בין חוקיות השהייה לבין הזכות לחיי משפחה. ההחלטה הדגישה את הצורך בבחינה זהירה והוגנת של טענות הצדדים לפני קבלת הכרעה.

ההליך עסק בזוג שביקש להסדיר מעמד בישראל מול רשות האוכלוסין. במהלך הדיון נדונה מערכת היחסים ביניהם והצורך בבחינה מעמיקה של כנות הקשר. בית הדין הנחה על המשך בירור הנושא בצורה יסודית והוגנת. ההחלטה משקפת גישה אנושית וזהירה כלפי זוגות בהליכי מעמד.

העוררים הגישו ערר על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה, אך לאחר שהוחלט לזמנם להמשך טיפול בבקשתם, הערר נמחק. בית הדין קבע כי מאחר שהמסמכים הנדרשים הוגשו כדין, לא הייתה הצדקה לדחיית הבקשה בעבר, וחייב את הרשות לשלם לעוררים הוצאות בסך 1,500 ₪.

הליך להתרת נישואין בין בני זוג ממדינות שונות, שבו אחד הצדדים שוהה מחוץ לישראל. ההליך נוהל באישור בית המשפט לענייני משפחה, תוך שימוש באמצעים דיגיטליים והצגת מסמכים לזיהוי הצדדים. המקרה מדגים את הגמישות שבית המשפט מפעיל במקרים בינלאומיים ואת החשיבות שבייצוג מקצועי המכיר את דרישות הדין הישראלי והדין הזר.

תביעת לשון הרע שהוגשה נגד לקוחה של המשרד הסתיימה בהצלחה, לאחר ניהול מושכל של ההליך והגעה להסדר שהגן על האינטרסים שלה במלואם. פסק הדין ניתן על דרך הפשרה בהתאם להסכמת הצדדים, ומשקף תוצאה מאוזנת והוגנת בתיק מורכב ורגיש.

פסק הדין שניתן בבית הדין לעררים בתל אביב עוסק בזוג מעורב שפנה בבקשה להסדרת מעמד בישראל ונדרש להפקיד ערבות כספית כתנאי לפתיחת ההליך המדורג. במהלך הדיון, עלו שאלות עקרוניות באשר לסמכות הרשות לקבוע סכומי ערבות ולשיקולים שעליה לשקול במקרים שבהם קיימות נסיבות כלכליות ומצב אישי מורכב. החלטת בית הדין מספקת הבהרה חשובה לכל זוג הנמצא בעיצומו של הליך דומה מול רשות האוכלוסין.

בני זוג זרים הגישו בקשת רשות ערעור לאחר שננקטו נגדם הליכי אכיפה, וטענו לפגיעה בזכותם לחיי משפחה ולשהות הוגנת בישראל. ההחלטה עוסקת במתח שבין מדיניות האכיפה של רשות האוכלוסין לבין הצורך בבחינה פרטנית והומניטרית של נסיבות אישיות, ומעניקה משמעות מחודשת להגנה על זכויות הפרט במסגרת הליכי הגירה.

בני זוג זרים ערערו על צו הרחקה שהוצא לאחר שהבקשה להסדרת מעמד הוגשה רק בעקבות מעצר. פסק הדין עוסק בשאלת כנות הקשר ובוחן את גבולות שיקול הדעת של רשות האוכלוסין במקרים שבהם ראיות אישיות וחיי משפחה ממשיים עומדים מול כללי האכיפה. ההכרעה מדגישה את החשיבות בבחינה פרטנית והוגנת גם כאשר ההליך נפתח באיחור.

הבקשה עסקה במזונות זמניים לשני קטינים ובהיקף השתתפות ההורים בצורכיהם עד להכרעה בתביעה העיקרית. ההחלטה בחנה את עקרון שמירת המצב הקיים, את מאזן ההכנסות בין הצדדים ואת התנאים שבהם ניתן לשנות סכומי מזונות במסגרת הליך זמני, תוך שמירה על טובת הקטינים ויציבותם הכלכלית.

ההליך עוסק בבני זוג, אזרחית ישראלית ובן זוג זר, שבקשתם להסדרת מעמד הוגשה רק לאחר המעצר. הסוגיה המרכזית שנדונה היא כיצד יש לבחון את כנות הקשר במצבים בהם הליכי ההרחקה כבר החלו, ומהן חובות הרשות בשקלול הראיות והנסיבות האישיות של בני הזוג.