פסק דין

בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952

לפני כב' הדיין שלומי ויזן                                                                                                                                                                                                                                                                                              ערר(י-ם) 1878-25

15/12/25

העוררים:

1. שרה דניאל חוג'ה

2. חואן דוד ברבו ברבוסה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל - רשות האוכלוסין וההגירה

נוכחים:

עו"ד מרקו מנחם צ'יגואל, ב"כ העוררים 1,2
עו"ד אליהו ליפשיץ, לשכה משפטית משרד הפנים, ב"כ המשיבה
העוררת ובני משפחתה
העורר בוויעוד חזותי

פרוטוקול

ב"כ העוררת: 

אין מתורגמן, אשמש כמתורגמן. יש את העורר שהוא נמצא בוויעוד חזותי, הוא כעת נמצא בספרד.
דחיות המשיבה היא בשלושה נושאים: אחד הטענה של הקשר והשני הוא הטענה של המרחק. נוכחים כאן בני המשפחה.
נושא השני הוא המרחק פרק הזמן שלא התראו והשלישי הוא הטענה שלכאורה העורר מנסה לתקוע יתד בכל דרך, הוא הורחק מישראל והמשיבה מנסה להציג כקשר פיקטיבי, במאגרי המידע שחיפשתי לא מצאתי בנוגע לסמכות המשיבה לקבוע מהו קשר בוסרי, כפי הנטען הוא בסמכותה של המשיבה. יש קשר משנת 2018 ואני מפנה לגילאי ,13,14 שהם ממשיכים את הקשר עד היום, בפרק הזמן שלא יכלו להיפגש כאשר הגיעה העוררת ב- ,2019 נכנסה לתקופה של גיור במעמד של ב,2/ כמובן כתייר, באותה תקופה לא יכלה לצאת מישראל, עד לגיל בגירות, גיל 18 יכלה להתגייר חסכה כסף וטסה, הקשר נמשך, אם יכול היה להיכנס היה עושה את זה. היא לא יכלה לצאת מישראל לפני כן, כשיכלה יצאה, הציע לה נישואין, העוררת יהודייה, העורר טוען  ליהדותו, הרי שמדובר בקהילה לא מוכרת, חיפשו רב שיחתן אותם בקהילה היהודית, חזרה לישראל ונישאו בנשואי יוטה, דרך ויעוד חזותי, לטעון כפי שטוענת המשיבה להפוך אותו לקשר פיקטיבי, לטעון כי העורר מנסה לתקוע יתד, זה שקר. לנסות לקבוע מסמרות נניח שחטא הוריו שבאו לישראל ומסרו את מסרו והצהירו מה שהצהירו, מה שהעורר לא נשאל, העורר לא היה בחדר התשאולים, העורר יחד עם ההורים הגיעו ב- 7.4.22 ניסו להיכנס לישראל כתיירים. נטען שם שבחדר התשאולים נשאלו האם יש קשר ליהדות, אין קשר, אלא קשורים לקהילה יהודית, הקשר הוא קהילה מסורתית לא מוכרת, לפיכך אין קשר ליהודית.
כאשר נשאלו בנוגע להליך הגיור נאמר שאין, כי לא היה. התיק שנפתח אז, עם הרב מרדכי מערבי, אמר כי כנראה לא קיים תיק, כי נסגר. לנסות להפיל על העורר, לכאורה את דברי ההורים שלו, זה חטא ואין למנוע את איחוד המשפחה, הרצון שלה להיות אם, שהעורר יתגייר כאן, בהתאם ליהדותו. יש פה ניסיון להכשיל את הבקשה.
בריאיון כנות הקשר, נציג המשיבה, כאשר נשאלה העוררת הוא למעשה שאל את העוררת בנוגע ליהדותו, מסרה סוכות, לומד תורה ומשניות.
כפי שידוע לה. הנציג שלא אותה מדוע בנציגות ישראל אמר דברים אחרים? הוא לא מסר. זה גם לא עלה קודם לכן בשום טענה בלשכה כנראה שזה דברים שקריים של הנציג. מוכיח את הניסיון הבוטה של המשיבה לא לאחד את בני הזוג, לסגור חשבונות עם העורר.

אנו מבקשים לשים קץ לעינוי דין הזה לאשר את כניסתו לישראל במסגרת הדיון, באם יתבקש בהפקדת ערבות. לכן אנו מבקשים מבית הדין לאשר את כניסתו לישראל, שיתחיל כניסתו שנראה שיש פה זוגיות כנה ואמיתית ולא כפי שהמשיבה מבקשת להציגה כפיקטיבית.
בני המשפחה הגיעו לכאן בשנת 2019, משיב לשאלת בית הדין. העוררת התגיירה כאן. הם השתייכו שם לקהילה מסורתית, של שבי ישראל פה ושם, הם בנויה מאנוסים ואלה שמתאספים ורוצים להיות קשורים ליהדות. הם התגיירו בקולומביה בקהילה היהודית הלא מוכרת, רצו להתגייר הגישו בשבי ישראל ואמרו להם לא מוכרת, הם עברו את הליך הגיור שנמשך כשנתיים.
ועדת החריגים התקיימה ברבנות, ממלכתי, נכון. הקהילה הינה גדולה מאוד בקולומביה, מי שמתגייר ורוצה להשתייך לקהילה של הרב גולדשמיט לא מאשר. הקשר מתמשך שנים ארוכות.              

ב"כ המשיבה:

אני רוצה להתחיל בכך שאני מוחה על המילים הלא ראויות באשר לתפקוד המדינה כאילו היא רוצה להכשיל כנות הקשר.

ב"כ העוררת:

זה ברור מאליו.

ב"כ המשיבה:

אבקש שלא להפריע לי. אני חוזר על כך ואני לא יכול לקבל את זה, גם בית הדין לא יקבל את זה שנציגי מדינת ישראל מנסים להכשיל קשר. אלו שאלות עלות במסגרת תיק זה, המדובר במקרה שבו גם העוררים עצמם מודים שהם השתמשו בהליכים פיקטיביים על מנת לקבל מעמד.

ב"כ העוררת:

טענה שקרית.

ב"כ המשיבה:

אני מבקש שחברי לא יגיד טענה שקרית וייתן לי להמשיך בטיעוני בפני בית הדין. השימוש במושג נישואי יוטה, העוררת הודתה כי עשתה את זה לאפשר לבעלה להגיע לישראל באופן חוקי. היא הודתה בריאיון. בעמוד 2 לריאיון: "עד שאתם נפגשים פעם ב- 5 שנים הדבר שאתם הכי רוצים... כדי שהוא יוכל לבוא ."... ז"א לא נישאנו, זה רק כדי להתחתן בישראל. לומר שאין פה טענה או אמירה שקרית, שמדובר בפרוצדורה להגיע לישראל, ולקרוא לזה שקר אני תמהה.
העורר ומשפחתו ניסו להיכנס לישראל וכניסתם סורבה. בין השאר, מה שנטען שם זה ששאלו אותה למה את רוצה להגיע לישראל, האם את מכירה מישהו אמרו שהם לא מכירים איש. ודאי שלא נכון. בעיה שניה:   
..."השיב  כי  מגיע  לבקר  במקומות  הקדושים  ."...  וכן:  "בקיר הדמעות."... שזה מושג נוצרי, הכוונה הכותל המערבי, קברי צדיקים של הנצרות וכן ללכת במסלול של ישו.
אנו מדברים למעשה על אמירה של אחד שרוצה להיכנס לישראל כנוצרי, שום אמירה של יהודי, ברקע הם רוצים להשתקע בישראל, באותה שנה העורר היה בן ,17 אם לא נשאל, הרי היה קטין נלווה להוריו, כשכל המשפחה הגיעה לישראל. זו המציאות כפי שהוצגה. זה אומר שעתה הוא בן 20 שנה, אם הוא יליד 12/2004, אז הוא יהיה תיכף בן 21 שנה.
מדובר במי שכניסתו לישראל נאסרה בדיוק בשל החשש שהוא רוצה להשתקע בישראל, אומר בעלמא על מנת להשתקע.
מדובר בקהילה שלא מקובלת עליה הקהילה מכל מני סיבות, יכול להיות ואיני אומר סתם את הדברים, אלא בהחלט שיכול להיות שבני הקהילה ממנה הגיעו העוררת אולי גם העורר, מקפידים יותר מהקהילה שם, מקפידים במצוות, הם בני זוג שלא נשואים לפי ההלכה הישראלית, כאחת שעברה גיור ואמרה ששומרת על ההלכה, אנשים דתיים לא מתנשקים ולא באים במגע לפני החתונה, אולי יש אהבה או קשר שהחל בגיל 12 או 13 לומר שהם יהודים, הסיבה שהוא מגיע לכאן כי אוהב אותה, הרי ברור בעיני בית הדין זה קשר לחלוטין.
לשאלת בית הדין, בעניין דברים שעולים בסתירות, אשיב כי כל הרקע הרי הוא היה בן 17 וודאי לא היה בסדר התשאולים. הבעיה בקשר הנדון היא ברקע, המדובר בבני זוג מזה זמן רב. אני אחזור על האמור בכתב התשובה. הכרעו בקהילה, היינו נפגשים בעיקר בימי שבת, כי היינו גרים רחוק, הכרנו כשהיינו בני 13,14 ואנו רצינו לבוא בגלל החגים והיהדות, עשיתי גיור בקולומביה אך לא מוכר בישראל. כל זה לא נאמר כאשר העוררת ובני משפחתה עלו לישראל, הם עלו כתיירים.
הדבר הגיע לוועדה, הם הגיעו לוועדה ב- 2019 התהליך היה שנתיים לאחר מכן. ודאי שמדובר בתהליך שיש בו מגמה ויש בו סוג של ללכת במסלול שלהיות מוכר על ידי גיור משני, כל זה יכול להיות בסדר, רק כאשר משפחה כזו ואני מדבר על המשפחה הספציפית, עולים לישראל אחר כך, זרם של אנשים מגיעים מקולומביה, סבים וסבתות, באים משפחה ולא עולים  מדרך המלך, הם מספרים סיפורים בכניסה לישראל, העורר ומשפחתו. אנו מדברים על קשר שבמשך ה-5 שנים שבני הזוג לא נפגשים, היא מרוויחה כסף והיא נוסעת לבקרו, בכך תם העניין.
כיום העורר נמצא בספרד, אני לא מציע לו לעשות אקט כזה או אחר. לשאלת ביה"ד, עצם העובדה שהם יכולים להתאחד גם בספרד ולא רק בישראל, שיתכבדו ויתאחדו שם.
עצם העובדה אם תהיה עובדה כזו שמדובר בכנות קשר כמו שצריך, ברור שיאשרו תחילת אחמ"ש, לחילופין אם יגישו בקשה לוועדת החריגים, אולי גם ועדת החריגים תקבל אותם. אני רק רוצה לומר מעבר לכך, כאשר אדם בא ומבקש להתגייר והגיור שעבר בארץ המוצא לא מוכר בישראל מסיבות שונות, בין השאר לא יכולים להסתכל כבני זוג, אפילו שמדובר בנישואי יוטה, שיש לקיים חתונה יהודית, בין שני יהודים לפי ההלכה, אחרת לא יוכלו לחיות כבני זוג, אם נניח שיגיע לישראל בהתאם לאישור של ועדה מיוחדת, עליו לעשות תהליך גיור מתחילתו ועד סופו. אם לא מדובר בהליך שיש לו זיקה דתית, הרי שהוא ימחיש עד כמה המניע אחר ולא יהודי.
אם המניע הוא יהודי ואני מכיר את ההליך מקרוב, הכרתי אישה משכילה מאוד שיכלה להוכיח שהיא מצאצאי אנוסים, עברה גיור מלכתחילה עם גוי שאינו מזרע ישראל, המשיכו לגור בספרד ואפשר לחיות שם, הם חיים שם היום. הדרישה החוקית היא פשוטה מאוד, רוצים להתגורר בישראל גם מי שאינו יהודי, ניתן להתחיל בהליך מדורג, בתנאי שהבסיס הוא לא בסיס של זיקות יותר מדי חזקות.

ב"כ העוררת:

3 פעמים היא טסה לבקר את בן הזוג, 3 ביקורים היו. למעשה, העוררת מאז 2019. בשנת 2023 קיבלה את תעודת הזהות שלה.            

העוררת:

טסתי גם ב-2024.  את האזרחות קיבלתי ב-2023. לפני כן הייתי בתהליך גיור. לא יכולתי לצאת אז מהארץ. היה לי ב/2 אז. ב-2023 היה ביקור אחד למשך חודש ימים לספרד. מ-2022 הוא נמצא בספרד. ב-2024 בדצמבר טסתי בפעם השנייה, שוב למשך חודש ימים. לראשונה טסתי באוקטובר 23 זה היה במלחמה בדיוק. בין לבין נעשו נישואי היוטה, תחילה עשינו אירוסים.
טסתי שוב באוקטובר 2025, שבתי לפני חודשיים, אני הייתי שם שבועיים כי עברתי דירה ויש לי דברים לשלם פה. אני גרה עם ההורים, עברנו כולנו מבית שמש לביתר. קרו כמה דברים בבית, היינו צריכים לעבור דירה וגם בזמן שלפני כן, מישהו נכנס לבית שלנו ורצו לגנוב לנו דברים מהבית. התלוננתי ועשיתי את כל זה, ממש רציתי לטוס, אבל עברתי דירה. בעלי גר עם ההורים, אני נמצאת איתם, באותו חדר.
לשאלת ביה"ד:
ש. את הגעת לכאן כבגירה, מתי החלטת שאת רוצה להינשא לעורר, באיזה שלב הקשר ביניכם הפך להיות זוגי, באיזה שלב של נקודה בזמן, כי הגעת לכאן כקטינה בת 14 שנים והפעם הבאה שנפגשת איתו הייתה כאשר את היית בגיל 18,19 שנים ומאז לא התראתם?
ת. אני משיבה לשאלת בית הדין כי מאז שהכרנו היה בינינו קשר מאוד חזק והדוק גם כאשר היינו מאוד קטנים. היה קשה מאוד להפריד בינינו. הקשר היה חזק.
ש. מה זה אומר קשר חזק?
ת. גם בחלוף שנה, הקשר המשיך טלפונית ובשיחות וידיאו זה נמשך עוד והקשר התחיל מאז. אני רוצה להקריא מכתב בפני בית הדין. כתבתי מכתב לבית הדין.

ב"כ המשיבה:

אציין כי עצם ההגעה של בני קהילה מקולומביה שהיא מדינה קשה מאוד מלמדת על רצון אנשים לצאת לגבי כל מיני סיבות, לא שמדובר באנשים שבאים ממדינת רווחה. אני מנסה להדגיש כי ברור שאם זה יהיה בצורה הזו, הסיכוי לבקשה שנקבל הרבה יותר גבוהה.         
 

לאחר הפסקה.

ב"כ העוררת: