ערעור נגד צו הרחקה של בן זוג זר

.1  נסליט גוליסה רובינוס לוי 

.2  א. ג. א. מ. ס.

ע"י ב"כ עו"ד מרקו מנחם ציגואלה

נ ג ד

המשיב:          

משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה

ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

 .1ערר זה הוגש כנגד צו הרחקה שהוצא כנגד העורר 1 ביום .7.4.25 ביחד עם הערר הוגשה גם בקשה לצו ביניים לעיכוב הרחקת העורר )השוהה במשמורת( ובהחלטה מיום 21.4.25 עוכבה הרחקתו של העורר והמשיבה נדרשה להשיב לבקשה לצו ביניים ולערר. בהמשך, העוררים הגישו מסמכים נוספים )מכתבי תמיכה בזוגיות הנטענת על ידם.( משהוגש כתב תשובה, אפשרתי לעוררים להגיש תגובה לתשובה וזו אכן הוגשה.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים:

.2 העורר נתין פרו יליד 1998 והעוררת אזרחית ישראל ילידת 1978 שמוצאה גם כן בפרו.

.3 ביום 1.4.22 נכנס העורר לישראל ברישיון ב2/ בתוקף ליום 25.5.22 אך לא יצא מישראל במועד בו היה עליו לעשות כן. ביום 15.5.22 הגיש העורר בקשה למקלט מדיני. בטופס בקשת המקלט הציג עצמו העורר כרווק. גם בראיון שנערך לעורר ביום 26.10.22 לבחינת בקשת המקלט שהגיש, הוא הציג עצמו כרווק. ביום 30.1.24 התייצב העורר להארכת רישיון ס2'א5 שניתן לו במסגרת בחינת בקשת המקלט שהגיש והוא נדרש להציג בהתייצבות הבאה מסמכים המעידים על מקום מגורים. ביום 7.2.24 התייצב העורר שוב בפני המשיבה במסגרת חידוש רישיון ס2'א5 ומשלא הציג את המסמכים שנדרש להציג, רישיונו לא חודש אך הוא נותר לשהות בישראל בלא רישיון בחסות ההגנה המוקנית למבקש מקלט כשהוא חשוף להליכי אכיפה )השמה במשמורת). ביום 6.4.25 נערכה חוו"ד בעניין בקשת המקלט של העורר וזו הומלצה לדחייה.

4. על פי דו"ח משטרת ישראל - ביום 7.4.25 שעה 2:56 דווחה העוררת למשטרת ישראל על חשש לחיי אדם ומשטרת ישראל הגיעה לדירה בה שהו העוררים. בתשאול שנערך לעוררים הם ציינו כי היה ביניהם ויכוח ')על רקע רומנטי(" ודחיפות, כשהעורר היה מצוי בגילופין. משעלה חשש לאלימות הדדית ומשהבחינו השוטרים בסימני חבלה על גוף העוררים, אלה עוכבו לחקירה בחשד לתקיפת בן/בת זוג.

.5 במסגרת חקירה שנערכה לעוררים בין השעה 8 ל- 9 בבוקרו של יום 7.4.25 בחשד לעבירות אלימות כלפי בן/ת זוג, העוררים שללו אלימות ביניהם או חשש זה מזה, ומשטרת ישראל המליצה לסגור את התיק מחוסר ראיות. משהוברר כי לעורר אין רישיון ישיבה ומשהעורר ציין בפני משטרת ישראל כי ברצונו לשוב למדינתו, הוא הועבר לידי המשיבה.

.6 בשימוע שנערך לעורר על ידי ממונה ביקורת הגבולות ביום 7.4.25 )שעה 14:00 לערך( בתרגום לשפתו טרם הוצאת צו הרחקה ומשמורת, העורר טען כי הוא מעוניין לשוחח עם בא כוחו אך זה לא היה זמין במספר הטלפון הנייד שנמסר לעורך השימוע. כן טען העורר כי הגיע לישראל כתייר, כי הכיר את העוררת ונישא לה כעבור שנה, כי הגיש בקשת מקלט כדי להכיר את אשתו יותר טוב, כי בת זוגו בת 46 והוא אינו זוכר את תאריך הלידה שלה. בהערת משמע נרשם כי אין תיעוד להגשת בקשה להסדרת מעמד עקב זוגיות ובהתייחס לכך העורר טען כי תכנן להגיש בקשה להסדרת מעמד אך התקשה להשיג את המסמכים הנדרשים. כן טען העורר, כי לא חידש את רישיון ס2'א5 משום שהסתמך על הזוגיות שבינו לבין העוררת לה נישא ביום ,7.12.23 כי אמש השתכר וכי הלך למשטרה כי רצה לשוב למדינתו עקב געגועים לאימו אך עשה טעות. בנוסף העורר טען כי אין לו ולעוררת ילדים משותפים אך ציין כי הם חושבים שהיא בהיריון. בשלב זה נרשמה הערת משמע כי בוצע ניסיון נוסף ליצור קשר עם עו"ד, ללא מענה. העורר הוסיף והשיב, כי עובד בעבודות שונות כשהוא מגדיר זאת כסיוע לזוגתו העוררת בעסק שלה. העורר טען כי הוא חש בטוב וכי חפציו בדירה בה גר/נתפס עם העוררת.

.7 בתום שימוע שנערך לעורר לאחר השעה 14:00 הוצא כנגדו צו הרחקה וצו משמורת לשם הרחקתו מישראל.

.8 ביום 9.4.25 נערך לעורר דיון בבית הדין לביקורת משמורת ובסיומו אושר צו המשמורת.

.9 ביום 10.4.25 נדחתה בקשת המקלט של העורר בהתאם להמלצה מיום .6.4.25

10. ביום 10.4.25 )לאחר המעצר( הגישו העוררים בקשה מקוונת למתן מעמד בישראל לעורר מכוח זוגיות נטענת עם העוררת.

.11 במסגרת הערר שהוגש ביום 21.4.25 כנגד צו ההרחקה, נטען כי זכות השימוע של העורר נפגעה משום שהוא תושאל בעודו תחת השפעת אלכוהול )ולעניין זה הפנו העוררים למספר תשובות שהעורר מסר בשימוע אשר מלמדות, לשיטתם, כי העורר היה עדיין מעורפל.( כן נטען כי מספר הטלפון שצוין בפרוטוקול השימוע כי נמסר כמספר הטלפון של ב"כ היה שגוי וכפועל יוצא נמנע מהעורר להיות מיוצג בשימוע )ובהמשך גם בדיון שנערך בבית הדין לביקורת משמורת שב"כ העוררים לא זומן אליו.(

.12 העוררים עומדים על זכות היסוד לחיי זוגיות ועותרים לכך שבית הדין יורה על ביטול צו ההרחקה ועל שחרור העורר ממשמורת, ולו בתנאים, כך שבקשתם של העוררים למתן מעמד לעורר מכוח זוגיות עם העוררת תיבחן בעודו בישראל.

.13 המשיבה מתנגדת לסעדים המבוקשים על ידי העוררים.

.14 המשיבה מקדימה וטוענת, כי העורר שוהה ועובד בישראל שלא כדין תוך עשיית דין עצמי. מוסיפה המשיבה וטוענת, כי העורר הועבר לידיה לאחר שהעורר נחשד בפלילים והוברר כי הוא שוהה בישראל שלא כדין ובפני משטרת ישראל הוא אף ביקש לשוב למדינתו. לטענת המשיבה, לעורר נערך שימוע בשפתו לאחר שהתאפשר לו להיות מיוצג )אך הוא כנראה מסר משפר שגוי של ב"כ,( ולאחר שבמסגרת השימוע הוברר כי העורר שוהה בישראל שלא כדין, הוחלט להוציא כנגדו צו הרחקה ולהותירו במשמורת עד הרחקתו מישראל.

הכרעה:

.15 אין לקבל את הטענה לפיה צו הרחקה הוצא שלא כדין. העורר נתפס כשהוא שוהה בישראל בלא רישיון ובהתאם לסעיף )13א( לחוק הכניסה לישראל התשי"ב1952- מתבקש היה להוציא כנגדו צו הרחקה )וצו משמורת בהתאמה.( לכל היותר יש מקום לבחון האם בנסיבות העניין היה על המשיבה לעכב את הרחקת העורר מחמת כך שבעת השימוע העלה טענה בדבר ניהול חיי זוגיות עם העוררת, ואת זאת נבחן כעת.

.16 אין חולק על כך שהזכות לחיי משפחה הוכרה כזכות יסוד, ובהתאם נקבע כי חרף הוראת סעיף )13א( לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב1952- הקובע כי מי ששוהה בישראל שלא ברישיון יורחק מישראל, הרי שעמידה גורפת על יציאת זר/ה השוהה בישראל שלא כדין מישראל כתנאי לבחינת בקשה למתן מעמד מכוח זוגיות, היא בלתי מידתית )ר' בבג"ץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים )נבו( ועע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אבנר אורן )נבו.(

.17 בהתאם לכך - נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי מס'5.2.0008  ונוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין מס' 5.2.0009 קובעים בהתאמה כי: "במידה והוגשה בקשה לפי נוהל זה למעמד עבור מוזמן השוהה בישראל שלא כדין, לא יורחק המוזמן עד לקבלת החלטה בבקשה ובלבד שהבקשה הוגשה )לרבות הגשת כל המסמכים( טרם ננקטו נגד המבקש הליכי אכיפה."...

.18 לעומת זאת, מקום בו לא הוגשה בקשה להסדרת מעמד טרם מעצרו/ה של הזר/ה – אין מניעה לנקוט בהליכי אכיפה והרחקה )רע"מ 71248-09-16 אהוד חדד נ' מדינת ישראל רשות האוכלוסין )נבו.(

.19 בהתאם, גם בסע' ו1.6. ובסעיף ו1.7. ל"נוהל הוצאת צווי הרחקה ומשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב"1952- מס' 10.3.0001 )להלן: "נוהל הוצאת צווי הרחקה(" נקבע כך:

ו.1.6. עצם הגשת בקשה למעמד בישראל בהתאם לנהלים הרלוונטיים המתייחסים לזוגיות עם אזרח או תושב ישראלי אינה מונעת הוצאת צו הרחקה מישראל.

ו.1.7. מי שניתנו בעניינו צווי משמורת והרחקה והגיש בעת שהוא שוהה במשמורת בקשה למעמד בישראל בהתאם לנהלים הרלוונטיים המתייחסים לזוגיות עם אזרח או תושב ישראל, אין הבקשה מעכבת את הליכי הרחקתו מישראל.

.20 בנוסף, בסע' ד.2.8. לנוהל הוצאת צווי הרחקה קבעה המשיבה כי:

"שוהה שלא כדין אשר במסגרת השימוע, טרם הוצאת צו משמורת, טען כי בן זוגו הוא אזרח ישראלי או תושב קבע ומבדיקה של ממונה ביקורת הגבולות עולה כי קיים תור ללשכת מנ"א או כי קיימת אינדיקציה בגיליון רישום במערכת המחשוב על כך שקיימת פניה או בקשה בהליך המתאים בלשכת מנ"א, רשאי ממונה ביקורת הגבולות לשקול נתונים אלו במסגרת שיקוליו טרם קבלת החלטה בדבר הוצאת צו משמורת.

לאחר הוצאת צו משמורת בעניינו של שוהה שלא כדין, רשאי הממונה לשקול את האפשרות לעריכת בדיקה ראשונית של הקשר הנטען בתאום עם לשכת מנ"א במקום מגוריו של הישראלי, ובהתאם לתוצאות הבדיקה יחד עם הלשכה הרלוונטית, יש להחליט האם להמשיך בהליכי הרחקה או לדרוש הגשת בקשה בלשכה על ידי הישראלי ולאחר מכן לשקול בשים לב לממצאי הבירור, שחרור בערובה.

.21 היינו – מקום בו בעת המעצר לא הייתה אפילו אינדיקציה לכך שנערכה פניה ללשכה הרלוונטית של המשיבה לשם הגשת בקשה להסדרת מעמד – אין הגשת הבקשה לאחר המעצר מעכבת את ההרחקה.

.22 כאשר כלל לא הוגשה בקשה )גם לאחר המעצר( ברי כי דין המוחזק להיות מורחק שהרי אם לא הוגשה בקשה להסדרת מעמד – כיצד ומה מצופה מהמשיבה לבחון? השאלה מתעוררת רק כאשר לאחר המעצר מוגשת בקשה להסדרת מעמד.

.23 במקרה זה, לפי נוהלי המשיבה שאוזכרו לעיל, ככלל, גם כאשר לאחר המעצר הוגשה בהגשת בקשה להסרת מעמד מחמת זוגיות, אין בכך כדי לעכב הרחקה.

.24 התכלית שבבסיס הקביעה האמורה נעוצה במספר שיקולים, כדוגמת - החשש )הטבעי( שמי שהעלה את טענתו בדבר זוגיות רק לאחר שנעצר - אינו דובר אמת; או – שהתנהלותו מלמדת כי השהות לצד בן/בת הזוג בישראל לא הייתה כה חשובה עבורו/ה ועל כן אינו מצדיק מתן מעמד בישראל )שאחרת היה/תה פועל/ת כדי להסדיר את המעמד לבל יופעלו כנגדו/ה הליכי אכיפה.(

כמו כן, בבסיס הקביעה האמורה נעוץ גם שיקול רוחב שעניינו – מניעת מצב שבו מי שנעצר מעלה טענה בדבר זוגיות, ולו כדי לעכב את ההרחקה, בתקווה שחלוף הזמן יסייע בעדו; וכן הרצון למנוע אינטרס להשתהות עם הגשת בקשה להסדרת מעמד מחשש שמא זו תידחה מטעם זה או אחר, מתוך מחשבה ש"במקרה הגרוע," אם יתבצע מעצר, אז תועלה הטענה וההרחקה תעוכב.

.25 במקרה דנן, בעת המעצר לא הייתה אינדיקציה שהעוררים פנו אל המשיבה בבקשה להסדרת מעמדו של העורר ובקשה להסדרת מעמדו של העורר הוגשה לאחר שצו ההרחקה וצו המשמורת הוצאו. על כן - בדין הוצאו כנגד העורר צווי הרחה ומשמורת, ומעיקר הדין אף אין מניעה להרחיק את העורר.

.26 יחד עם זאת, בבעע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן )נבו( נקבע גם כי יתכנו מקרים שבהם גם כאשר טענת הזוגיות מועלית לאחר המעצר, יצדיק הדבר לעכב את ההרחקה, וכאמור שם:

"בתוך כך מקובל עלינו כי כאשר הטענה בדבר קשר של ידועים בציבור עולה לראשונה לאחר שננקטו נגד האזרח הזר הליכי הרחקה, הרי שהיה בדבר כדי לעורר – בהעדר ראיות מוצקות ביותר לסתור – את אותו חשש ממשי בדבר פיקטיביות הקשר, המצדיק את החלטת דרישת היציאה מן הארץ."

.27 לעניין זה ר' עמ"נ 56237-01-16 סרגיי ריבצוב נ' רשות האוכלוסין וההגירה )נבו( ועמ"נ )ת"א( 42493-01-20 אירינה בוריסובה נ' רשות האוכלוסין וההגירה )נבו,( מהם עולה כי יתכנו מקרים בהם תבוצע בדיקה ראשונית של הקשר גם כשהבקשה הוגשה לאחר המעצר.

.28 במקרה זה, בשים לב לנתונים הפרטניים של העוררים, מוצא אני לקבוע כי על המשיבה להחיל על העוררים את סעיף בסע' ד.2.8. לנוהל, באופן שטרם הרחקה בפועל תיערך לעוררים בחינה ראשונית של הזוגיות, למרות שהבקשה להסדרת המעמד הוגשה רק לאחר המעצר, ואנמק.

.29 ראשית - בינתיים הגישו העוררים בקשה להסדרת מעמדו של העורר מכוח הזוגיות הנטענת, בטרם הרוחק. בכך, שונה הדבר מהמקרה המוזכר בעמ"נ 70832-03-22 אוגוסטינה מקסים נ' רשות האוכלוסין וההגירה )נבו( שבו נאמר: "המערערים אינם חולקים על כך שלא הגישו בקשה להסדרת מעמדם כבני זוג מכח נישואיהם, ואף עתה לא קיימת בקשה כזו," ומעמ"נ 28924-01-22 לולה גוליאמובה נ' רשות האוכלוסין וההגירה )בנו( שבו הבקשה שהוגשה לאחר המעצר הייתה שגויה ונטולת מסמכי סף רלוונטיים.

שנית - במקרה זה, כעולה מן האמור לעיל, העורר נתפס כשהוא שוהה עם בת זוגו הנטענת, ולא מדובר במי שנתפס בגפו. במקרה זה, עוד בפני משטרת ישראל טענו העוררים כי הם בני זוג ולאחר שהם שללו אלימות ביניהם והסבירו כי הוויכוח שלהם נגע לזוגיותם, משטרת ישראל המליצה לסגור את התיק מחוסר ראיות )יוער כי לא מדובר במי שהועבר אל המשיבה לנקיטת הליך מינהלי חלף מיצוי הליך פלילי.(

שלישית - גם בשימוע שנערך לעורר על ידי ממונה ביקורת הגבולות, העורר טען מיד כי הוא בזוגיות עם העוררת, אזרחית ישראל, לה אף נישא ב"נישואי יוטה" וכן ציין כי הם חושבים שהיא בהיריון ממנו.

רביעית - העוררים דנן גם סיפקו הסבר לעובדה שהם השתהו עם הגשת בקשה להסדרת מעמד )עיכוב בהשגת מסמכי סף הנדרשים לפי נהלי המשיבה( חרף העובדה שהם פנו לייצוג לשם הסדרת מעמד העורר זמן רב לפני המעצר )כעולה מיפויי הכוח שהעוררים )שניהם( מסרו לב"כ עוד ביום 26.9.23 ואשר הוגשו עוד לבית הדין לביקורת משמורת.( כלומר, במקרה דנן קיימת לכאורה אינדיקציה מסוימת לכך שהעוררים פעלו להסדרת מעמדו של העורר מכוח זוגיות, באופן המחליש מעט את החזקה העולה מהעדר פניה אל המשיבה.

.30 בנסיבות אלה, נראה כי יהיה זה מידתי יותר להחיל על העוררים את דרך הפעולה הקבועה בסעיף ד2.8. לנוהל הוצאת צווי הרחקה, המסמיך את ממונה ביקורת הגבולות לערוך בדיקה ראשונית של הקשר הנטען על ידי העוררים במשמורת ולהחליט, בשילוב הלשכה הרלוונטית שאליה )בינתיים( הוגשה הבקשה, האם לעמוד על הרחקת העורר או שמא לשחררו ממשמורת בתנאים.

.31 לעניין זה, גם בחינת הנימוק לעיכוב בהגשת הבקשה עשויה להיות רלוונטית, שכן, נימוק ראוי לעיכוב יש בו כדי להחליש ולו במידת מה את החזקות/ההנחות העולות באופן טבעי מכך שאדם טוען כי הוא חפץ במעמד בישראל מחמת זוגיות לה הוא טוען, ומנגד - העדר נימוק ראוי יש בו כדי להחליש את הטענה בדבר קיומה של זוגיות הראויה להגנת המשפט.

.32 עם זאת, בשים לב לכך שמדובר בחריגה מהנוהל ולכך שהעוררים נעצרו במסגרת "ריב" שהגיע לכדי חשש לאלימות ביניהם, דבר שפחות מתיישב עם טענת "כנות הקשר," גם אם נסיבות העניין אל הצדיקו הגשת כתב אישום פלילי - הסעד הניתן בערר זה יוכפף להפקדת ערבות בסך של 10,000 ₪ בידי המשיבה תוך 72 שעות, להבטחת יציאת העורר מישראל באם יידרש לכך.

.33 על כן, הערר מתקבל באופן חלקי, במובן זה שבכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בידי המשיבה תוך 72 שעות, צו ההרחקה יעוכב והמשיבה תערוך לעורר במסגרת המשמורת )בכפוף לביקורת עיתית של בית הדין לביקורת משמורת( בחינה ראשונית של הזוגיות הנטענת.

.34 להסיר ספק - אין באשר נרשם בפסק דין זה כדי להביע עמדה בסוגיית טיב הזוגיות הנטענת.

.35 להסיר ספק - אין בידי לקבל את הטענות הקשורות בפגמים בשימוע וזאת מכמה טעמים. ראשית – העורר העיד על עצמו כי שתה באופן מוגבל יחסית ובהמשך תוחקר על ידי משטרת ישראל בשעות הבוקר וזו לא התרשמה כי העורר לא היה צלול לשם ביצוע תחקור במישור הפלילי. בהינתן החקירה שבוצעה לפני השימוע, קיימת חזקת תקינות כפולה, ולא מצאתי בהצבעה על תשובות חסרות או מבולבלות כדי ללמד על כך שהעורר ההיה בלתי כשיר לעריכת שימוע טרם השמה במשמורת. שנית, לפי מועד הנפקת צו המשמורת התחקור בפני ממונה ביקורת גבולות בוצע כבר בשעות הצהריים של יום 7.4.25 ומהשימוע ניכר כי העורר השיב תשובות ענייניות כשהטענה העיקרית לפיה העורר הינו בן זוג של העוררת )ואף סבור כי היא בהיריון ממנו( - הועלתה על ידו. כמו כן, לעורר נערך דיון ביקורת משמורת ביום 9.4.25 כשהעורר בוודאי כבר לא היה בגילופין/מעורפל, וגם בית הדין לביקורת משמורת לא מצא בטענות העורר הצדקה לשחררו ממשמורת והעורר לא ערער על כך.

.36 אשר לדיון שהתקיים בפני בית הדין לביקורת משמורת – ראשית ערכאה זו אינה משמשת ערכאת ביקורת/ערעור על החלטות בית הדין לביקורת משמורת. שנית – מצופה ממי שמודיע על ייצוג מוחזק כי יבחן מתי קבוע לו דיון או יבקש לקבוע לו דיון בהתאם לזכות הסטטוטורית הקבועה לכך בחוק הכניסה לישראל התשי"ב.1952- שלישית - אף אם היה מקום לזמן את ב"כ העורר לדיון בפני בית הדין לביקורת משמורת, הרי שגם עתה לאחר כל אשר נטען בערר כשהעורר מיוצג, לא מצאתי טעם להורות על ביטול צו ההרחקה ועל שחרור העורר ממשמורת, אלא לכל היותר על עיכוב צו ההרחקה לשם ביצוע בחינה ראשונית של טיב הקשר, לשם קבלת החלטה עדכנית לעניין הרחקת העורר, בהתאם לסעיף ד2.8. לנוהל הוצאת צווי הרחקה )עניין שאינו בסמכות בית הדין לביקורת משמורת.( לעניין זה ר' עמ"נ 43353-11-20 ואגיף ספרוב נ' משרד הפנים )נבו( בו נקבע בית המשפט:

"גם בטענות הנוספות שהועלו לא מצאתי ממש. ב"כ המערער אמנם לא זומנה לדיון הראשון לפני בית הדין, על אף שזהותה הייתה ידועה וראוי היה כי תוזמן. עם זאת, ניתנה בידה ההזדמנות לעלות את כלל טענותיה בדיון שהתקיים ביום ,5.11.20 ובית הדין שמע אותה בהרחבה והתייחס לכל הטענות בהחלטה מנומקת. לפיכך, גם אם נפל פגם באי זימונה לדיון ביום ,26.10.20 רופא הפגם בהמשך, ולא השליך על זכויותיו המהותיות של המערער."

ובל נשכח כי עת עמד העורר בפני ממונה ביקורת הגבולות ובפני בית הדין לביקורת משמורת, צו ההרחקה טרם עוכב ואף לא הוגשה בקשה להסדרת מעמדו, כך שבשעתו, צו המשמורת היה הדבר המתבקש.

.37 ביתר טענות הצדדים לא מצאתי צורך לדון או להכריע לאור תוצאת הכרעתי. עם זאת, תשומת לב המשיבה לכך כי בכתב התשובה מועלות טענות שאינן נוגעות לעורר כלל )כדוגמת הטענה בסעיף 80 לפיה נמצאו ראיות להארכת מעצר העורר.(

.38 לאור האמור:

א. בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בידי המשיבה תוך 72 שעות, המשיבה תאפשר לעוררים שהות בת 48 שעות להגיש לה ראיות בנוגע לכנות הקשר ביניהם, ולאחר מכן המשיבה תערוך בדיקה ראשונית של הקשר הזוגי הנטען, לפי סעיף ד2.8. לנוהל הוצאת צווי הרחקה.

ב.  צו ההרחקה יעוכב עד חלוף 48 שעות מקבלת החלטה עדכנית בעניינו של העורר.

ג. הבחינה הראשונית של הזוגיות הנטענת תיערך בעת שהעורר שוהה במשמורת, בכפוף לבחינה עיתית של בית הדין לביקורת משמורת לפי דיני המשמורת.

ד. בנסיבות העניין, לרבות שהות העורר בישראל וביצוע עבודה בלא רישיון ו/או העובדה שפסק הדין ניתן גם בהתחשב בשינוי נסיבות )כדוגמת הגשת בקשה להסדרת מעמד( - אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביושבו כבימ"ש לעניינים מנהליים, תוך 45 יום. היום, ו' באייר תשפ"ה, ,4/05/2025 בהעדר הצדדים.

איתיאל גבעון, דיין

בית הדין לעררים